נולדה בשנת תרמ"ג (1883) באוקראינה ובשנת 1905 עלתה לארץ-ישראל. ב-1914 לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, היו היא, יהודה בעלה וילדיהם בין המגורשים, כנתינים רוסיים, למצרים על ידי השלטונות התורכיים. הם חזרו לארץ ב-1918 ואז התמנו היא ובעלה כמנהלי "בית החלוץ" שליד נמל יפו. בבית זה קיבלו עולים חדשים סעד חומרי ורוחני. בכ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), יום פרוץ מאורעות הדמים של 1921, הזדרזו שניהם לארגן משמרות להגנת הבית מפני התקפה צפויה של פורעים. קצין משטרה ערבי נוצרי הציע לפנות את המשפחה בעוד מועד, אבל הם סירבו להתפנות בלי שאר דיירי הבית. בעת התקפת הפורעים התגוננו שניהם בחרוף-נפש והשיבו לתוקפים מלחמה שערה, הוא בגרזן והיא בסכין מטבח, אך בסוף הוכרעו ונרצחו באכזריות. שניהם הובאו למנוחת עולמים בבית הקברות שברח' טרומפלדור, תל-אביב. הניחה בנים ובת.

שמה הונצח בספר ה"הגנה" בתל-אביב. וקורות המשפחה מונצחים גם בספר "הגדר".